ענבר הרוש גיטי

אורח/ת · מפלגת ישר

דברי דובר/ת

1,764

סה"כ מילים

ישיבות

כל דבריו/ה לפי ישיבה

ייצוא כל דבריו/ה

פרוטוקול 503 — 2025-12-09 (5 דברי דובר/ת)

גילוי נאות, אני מעורבת במפלגה של גדי איזנקוט, מפלגת ישר, אני אומרת את זה.

דברי דובר/ת #632 | 14 מילים

◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה

תודה רבה. וגם הייתי מנכ"לית אחריי וגם ניהלתי את מתווה השירות במשרד הביטחון וגם כתבתי כל מיני וריאציות של חוק שירות ישראלי וגם עבדתי לא מעט עם השירות האזרחי ואני רוצה להתייחס לנושא של השירות האזרחי. אני רוצה להסביר איך עושים גיוס או איך מביאים צעירים לשירות האזרחי כי אני חושבת שחברי הוועדה לא מבינים את המנגנון. המנגנון עובד ככה, יש רכז בעמותה שזוכה במכרז בשירות האזרחי, רק עמותה אחת יכולה לעשות את הפעולה הזאת ובעמותה הזאת יש רכזים והרכזים האלה הולכים לנסות להביא צעירים חרדים. הם מנסים להביא אותה בצורה די התנדבותית, זאת אומרת אין שום דבר שמחייב אותם להגיע. איך אני יודעת את זה? כי אני בעצמי ניסיתי לפתוח כל מיני מסלולים עם השירות האזרחי, גם בתחום של כבאות וגם בתחום של שיטור, ישב כאן אורן שהיה כאן, באמת עשינו המון המון דברים כאלה, אבל אנחנו אף פעם לא הצלחנו להביא היקפים גדולים של צעירים חרדים לשירות אזרחי. איפה הם כן הולכים יחסית? לשירות אזרחי חברתי, ששם יכולת הבחינה של מה באמת עושים שם היא מאוד מאוד מצומצמת. איפה שיש שירות אזרחי-ביטחוני, לא נעים לי להגיד את המספרים, זה מספרים ממש ספורים. מה שאתם רואים כבאות וזה, אין שום סקייל לדבר הזה. אפשר להגיד בהסתכלות של 11 שנים שבאמת ניסו, זו לא פעם ראשונה שניסו להניח מהלכים של שירות אזרחי. הרי למה עשינו שירות אזרחי לחרדים? כי חשבנו שהתפיסה הרכה הזאת והשותפות בעולם החסד וההצלה תהיה מין דלת כניסה שינהרו אליה הרבה מאוד חרדים. מה שגילינו זה שזה ממש לא המצב, זאת אומרת גם אם רצינו לייצר כאן חלופה אמיתית לא הצלחנו. וכשמסתכלים בעולם על מה זה שירות אזרחי בעולם, כאשר הוא חלופה לשירות צבאי, אז הוא תמיד ארוך יותר וקשה יותר מהצבא, כי כאילו הצבא הוא סיכון חיים, אז אם אני רוצה לפצות על הצבא אני עושה שירות אזרחי ואז אני צריך לשלם יותר. במדינת ישראל זה ממש מצב הפוך. לכן המנגנון הזה הוא מנגנון לא טוב. אני אגיד יותר מזה, אותו מנגנון שאתם רוצים להחיל על השירות האזרחי, שהוא בוא ננסה להביא אותם בכל מיני גזרים, שאני הייתי מלכת התהליכים האלה, אני בניתי את קודקוד, אני בניתי את כל מסגרות 'לעבדה' ושירות כזה, אפשר לשאול את אכ"א, הרבה מאוד חיילים חרדים אני הצלחתי להביא לאכ"א ואני מאוד שמחה על כך, אבל אני יכולה להגיד אחרי שנתיים, זה עשר שנים, אבל בשנתיים האחרונות, כשאני באמת עשיתי כל מה שרק אפשר לעשות, שתפיסת התהליכים כשלה. זה לא יהיה עוד קצת ועוד קצת ועוד קצת, צריך לשנות את כללי המשחק והחרדיות תסתגל אליהם, היא תצליח להסתגל אליהם ואז אנחנו נראה את השינוי הגדול. ולכן תפיסת החוק הזאת לא תעבוד, לצערי הרב.

דברי דובר/ת #636 | 422 מילים

◂ 301 הפסקות — לחצו להצגה

אלעזר שטרן:

למדנו הרבה, ענבר, באמת. תודה.

היו"ר בועז ביסמוט:

תודה רבה על הדברים.

שירה אמסילי:

כבוד היושב ראש, אפשר? אני ביקשתי את רשות הדיבור ואני אמורה לקבל אותה ואני רוצה להתחבר למה שענבל אמרה ולדבר על הסעיף.

משה טור פז:

ואני אשמח להמשיך את סוגיית הנתונים מצה"ל.

ינון אזולאי:

בועז, אני חושב שארגונים צריכים לדבר אחד מכל אחד, עם כל הכבוד.

היו"ר בועז ביסמוט:

לא דיברו מהארגון שלה?

ינון אזולאי:

לא יודע, אני אומר בכלליות.

שירה אמסילי:

לא דיברו מהארגון שלי, חבר הכנסת ינון אזולאי.

מטי צרפתי הרכבי:

יש יושב ראש, ינון.

ינון אזולאי:

דיברתי בכלליות. אני חושב שארגונים באים אחד אחד.

היו"ר בועז ביסמוט:

קודם כל יש יושב ראש, התחלת לדבר ואת תסיימי.

שירה אמסילי:

אני גם התחלתי וגם הנציגה שלנו שהייתה פה בבוקר לא קיבלה רשות דיבור, רק לפרוטוקול, ינון אזולאי.

היו"ר בועז ביסמוט:

קודם כל, גברתי, בלי לכעוס, את תדברי. האם מהארגון שלך מישהו דיבר? אי אפשר כפילויות.

שירה אמסילי:

לא, אף אחד לא דיבר היום משותפות לשירות.

היו"ר בועז ביסמוט:

אז בבקשה, תדברי.

שירה אמסילי:

אני רוצה לדבר על הסעיף כמבחן. בועז, בפעם שעברה גם דיברתי כחוקרת, שים לב למה שיש לי להגיד כי אני באמת רוצה למידה. אמרתי לאביחי בוארון, מאוד העליב אותי שהוא אמר שאנחנו לא לומדים את החוק, כי אנחנו לומדות את החוק, למדנו את החוק לפרטיו ואני רוצה להתייחס למה שנאמר קודם, אביחי בוארון, בואו ננסה לסדר את הלא...

אלעזר שטרן:

כן, עסקונה, פינסקי.

שירה אמסילי:

רגע, אלעזר, תן לי לדבר.

ינון אזולאי:

כל אחד בא לפלוט פה מה שיש להם, תן להם, שיפלטו.

היו"ר בועז ביסמוט:

בסדר, זה הסגנון, אנחנו הבנו.

שירה אמסילי:

אתם מוכנים להקשיב למה שיש לי לומר?

היו"ר בועז ביסמוט:

גברתי, הטרמינולוגיה לא תורמת לדיון.

שירה אמסילי:

ינון, איך אתה מרשה לי לקרוא להנהגה החרדית?

היו"ר בועז ביסמוט:

הטרמינולוגיה לא תורמת לדיון. הנה אני אומר לך את זה. בבקשה, תמשיכי. זה עושה לך הנאה, זה משדרג את הסרטון.

שירה אמסילי:

ההנהגה החרדית - - -

מאיר פרוש:

אנחנו יכולים לשלוט על הרבנים שלנו? זה שטויות.

שירה אמסילי:

ההנהגה החרדית מסרבת להיות איפה שהיא לא שולטת והלאקונה שיש בשירות הלאומי של 10% זה בדיוק הלאקונה שיש, כבוד חבר הכנסת ביסמוט, בכל החוק. מי שרוצה פירוט מוזמן לראות את הפודקאסט שאני התראיינתי אצל תמיר דורטל והסברתי את זה באריכות. כאן אין אפשרות להגיד את זה, אבל הנקודה היא כזאת, הצבא לא ממיין, ועדת רבנים...

ינון אזולאי:

רק לתקן אותך, אין ועדת רבנים, אני לא יודע על מה את מדברת.

שירה אמסילי:

השורה התחתונה היא שכל עוד ההנהגה החרדית שולטת במנגנון ובברז לא יבוא אף אחד.

היו"ר בועז ביסמוט:

אני מבקש ממך, גברתי, זה לא הנושא.

שירה אמסילי:

אני חוזרת לשירות האזרחי. השירות האזרחי, הם רוצים אותו ולא שירות, כי בו הם מושלים.

היו"ר בועז ביסמוט:

גברתי, תודה לך.

משה טור פז:

אני אשמח לקבל את הנתונים שביקשתי קודם.

היו"ר בועז ביסמוט:

אתה תקבל אותם.

שרון ניר:

יש כאן עוד התייחסות, בועז, גם לוחם.

היו"ר בועז ביסמוט:

רק שנייה אחת. אנחנו טרם דיברנו על כל סעיף 26ח, מי שרוצה להתייחס לזה כמובן יתייחס לזה. אנחנו הקראנו את זה היום.

דרור גרנית:

אני רוצה להתייחס.

מאיר פרוש:

אתה יכול להתייחס מדוע הייעוץ המשפטי של משרד הביטחון לא יכול להגיע לפה? אולי אתה יכול להסביר לנו?

דרור גרנית:

זה אני כרגע - - -

מאיר פרוש:

למה לך מותר לדבר ולהם לא? תסביר לי, אני רוצה להבין. אין לי קשר, לא עם בועז ביסמוט, אני שואל אותך למה הייעוץ המשפטי של משרד הביטחון, המשרד הכי רלוונטי לחוק הזה, לא יכול לדבר? למה אתה כן יכול לדבר?

משה טור פז:

פרוש, זה נכון שאתה רוצה לקרוע את החוק הזה?

מאיר פרוש:

השאלה היא שאלה טובה או לא?

ינון אזולאי:

שאלה טובה.

משה טור פז:

שאלה טובה, שאלה מעולה, אבל גם אני שואל אותך שאלה טובה.

מאיר פרוש:

למה לך מותר לדבר ולהם לא? תסביר לי למה אתה כן? במה אתה יותר חשוב מהם? תגיד, אני לא מדבר. למה הן לא יכולות לדבר?

מאיר פרוש:

אתה בא ממשרד שאסר עליהם לדבר, תסביר למה.

משה טור פז:

הוא לא דובר המשרד, פרוש.

מאיר פרוש:

אז שלא ידבר.

משה טור פז:

למה? הוא לא בא להיות דובר.

ינון אזולאי:

אם אתם מדברים על סתימת פיות, זה סתימת פיות מה שנעשה. היועצת המשפטית לממשלה סותמת את פיה של הייעוץ המשפטי של משרד הביטחון. אף אחד לא יכול להכחיש את זה פה, אלא אם כן תכחיש את זה, תגיד לנו שזה לא נכון. זה סתימת פיות של היועצת המשפטית.

משה טור פז:

אם תיתן לו לדבר אולי הוא יענה.

מאיר פרוש:

בכל נושא אתה חייב לתת את הדעה שלך? למה אתה כן והם לא?

שרון ניר:

עם כל הכבוד, חבר הכנסת פרוש, חסרים חיילים לצבא. עזבו אותנו מהוויכוח עכשיו בין היועצת המשפטית לממשלה ליועצת המשפטית למשרד הביטחון.

מאיר פרוש:

הייעוץ המשפטי זה הדבר הכי חשוב.

שרון ניר:

זה לא מעניין אותי, מעניין אותי עכשיו להבין איך אנחנו מביאים חיילים לצבא ובזה אנחנו צריכים להתמקד.

היו"ר בועז ביסמוט:

אני רוצה להתקדם.

דרור גרנית:

אני רוצה את הדקה אחת.

מאיר פרוש:

אבל למה אתה מדבר? איך אתה לא מתבייש?

משה טור פז:

סליחה, חבר הכנסת פרוש, זה שסותמים למישהו אחר את הפה לא אומר שאתה יכול לסתום לו את הפה.

מאיר פרוש:

שיתבייש לפחות.

דרור גרנית:

לא, אני - - -

מאיר פרוש:

לא? זו הבעיה שלך.

משה טור פז:

אבל זה לא הוא סותם לה את הפה.

היו"ר בועז ביסמוט:

די.

מאיר פרוש:

אתה בעל הבית.

שרון ניר:

אני רואה שעברנו לסתימת פיות, אנחנו גם יודעים לסתום את הפה.

דרור גרנית:

- - - בכל הנקודות שעלו לאורך הדיון הזה.

מאיר פרוש:

אתה עדיין מדבר, הא?

דרור גרנית:

בחוק 2014 הותוו לכתחילה מסלול אזרחי ביטחוני ואזרחי חברתי ובעצם לא כל כך הבנתי מהנוסח של הטקסט שמונח לעיני הוועדה מה צפוי לעלות בגורלו של המסלול החברתי. אני שואל את זה בגלל ההבחנה שהעלה פינסקי שהוא הבחין בין שתי שאלות, אחת, מי רשאי להצטרף, והשנייה, מי ייכלל במניין היעדים. הוא אמר, בסדר, אנחנו לא מבקש...

היו"ר בועז ביסמוט:

תודה, הדברים ברורים, עברת את הדקה.

שרון ניר:

צריך לענות לזה כי אני לא מבינה.

היו"ר בועז ביסמוט:

שרון, את בקריאה.

שרון ניר:

אדוני, אני מנסה להבין - - -

היו"ר בועז ביסמוט:

את מפריעה לי. שרון, את בקריאה. מישהו רוצה להתייחס?

ראובן פינסקי:

על פי מה שכתוב בהצעת החוק המסלול החברתי, לא יוכלו להצטרף אליו יותר החל מהרגע שהחוק יעבור.

משה טור פז:

אז המשמעות היא שהוא נסגר?

שרון ניר:

שאלת צד, לכל המגזרים?

ראובן פינסקי:

לא, רק שירות אזרחי חרדי, זה חוק נפרד.

משה טור פז:

רק לחרדים בהקשר הזה של החוק הזה אין חברתי.

ינון אזולאי:

בגלל השוויון, הם לא דואגים עכשיו, רק לחרדים זה ייסגר.

משה טור פז:

יש חוק לכולם, ינון, אל תדאג.

היו"ר בועז ביסמוט:

תודה רבה. 26ח, חברי הכנסת, מי הראשון שרוצה להתייחס?

משה טור פז:

מירי, זה אומר שעד כאן כל זה התייחסנו? האם התייחסנו לסעיפים הקודמים של בעלי התפקידים? למה אנחנו עוברים ל-ח? לא נגענו באחרים.

היו"ר בועז ביסמוט:

אל תפריע לי.

משה טור פז:

מה הפרוצדורה? גברתי, קחי לך מיקרופון, היא מדברת, בינתיים כל חברי הכנסת מתכוננים, הראשון יהיה אלעזר שטרן, אחריו טור פז, שרון ניר, ינון אזולאי.

שרון ניר:

רק, אדוני, תסביר איך קפצנו לשם.

מירי פרנקל-שור:

לא קפצנו, אנחנו ייחדנו את הדיון היום בחוק השירות הלאומי אזרחי.

היו"ר בועז ביסמוט:

לא קפצנו, תסתכלו, כל הסעיפים, מה קפצנו?

מירי פרנקל-שור:

הוועדה הודיעה שהדיון הזה יתרכז בשירות הלאומי אזרחי ואנחנו נוגעים בו לאורך כל החוק, ואנחנו כבר הודענו.

אתי פרץ:

תודה, אדוני היושב ראש ועורכת הדין פרנקל, אני רוצה להזכיר - - -

היו"ר בועז ביסמוט:

לסעיף עצמו.

אתי פרץ:

לזה אני אתייחס. אני לא אגע, לא בבעיות החוקתיות ולא המשפטיות שיש, את זה יש לכם, אני רוצה להזכיר שבמתווה שלנו השירות האזרחי ביטחוני כולל שירות מילואים. לא מילואים צבאיים, לא מדים, אבל מצב שבו אותו אדם, א', עושה לפחות שנתיים, ו-ב', הוא משרת 30 יום בחלוקה מותאמת בתפקיד, אם זה במד"א או אם זה במכבי אש או ...

שרון ניר:

מירי, כל 26ח אנחנו מתייחסים עכשיו?

היו"ר בועז ביסמוט:

כן.

אלעזר שטרן:

כמה נקודות. אחת, מיועד לשירות ביטחון שניתן לו צו דחיית שירות ושמלאו לו 20 שנה. זה עלה פה בין השורות יותר מפעם אחת, וגם, שי, בהתאמה למה שחסרים לנו, ללוחמים ולתומכי לחימה, שגיל 20 הוא בלב העניין של ההתאמה. כיוון שגיל 20 הוא בלב ההתאמה של שירות קרבי ושל תומכי לחימה, אז למה אנחנו שמים כאן את העניין של ג...

שי טייב:

אתה שואל אותי?

אלעזר שטרן:

לא, אבל עכשיו יש לי שאלה אליך, שי. כיוון שחלק גדול מהניסוח פה, 'לאחר שבחן את כל אפשרויות הצבתו בשירות סדיר', זה גם היה קיים קודם, אני לא רוצה להגיד לקצין בצה"ל, לתת אלוף, תסתכל לי בעיניים, אז אני לא אומר לך את זה, אני מכבד, אבל אני באמת שואל, מה אומר הניסוח הזה? אני אגיד לך מה אני מבין שהוא אומר, זה...

מירי פרנקל-שור:

אלעזר, אנחנו מבינים את זה בדיוק מה שאתה אומר, למרות שלא כתוב לאחר שבחן ומיצה את כל האפשרויות, ברור שהוא בחן שהוא בחן והוא מיצה.

אלעזר שטרן:

אבל, מירי, אנחנו יודעים שזה לא ככה. אם ככה בוא נלך הפוך - - -

מאיר פרוש:

הוא בחן שלא הייתה הדלפה.

שרון ניר:

איך הוא בחן?

מאיר פרוש:

הוא בחן שלא הייתה הדלפה.

אלעזר שטרן:

סליחה, פרוש, אני הייתי קצת במקומות האלה, אני מבין את זה, תאמינו לי. אם זה ככה אז בוא נכתוב לאחר שלא נמצא מתאים, מה הבעיה? כשאתה כותב את זה כמו שאתה כותב את זה אז אתה שם עליו משקל שכל השירות הלאומי יבוא ויגיד לי תן לי אותו, הוא רוצה, זה כאילו הפוך ממה שאנחנו רוצים להשיג פה. מה השורה הזאת אומרת לי? הי...

מירי פרנקל-שור:

בוא נשמע את עמדת הצבא.

אלעזר שטרן:

בבקשה בוא נשמע את עמדת הצבא.

מירי פרנקל-שור:

לגבי הגילאים.

אלעזר שטרן:

לא, ולגבי מה שקורה עד עכשיו גם.

היו"ר בועז ביסמוט:

שטרן, לא צריך לצעוק. אתה צועק.

מאיר פרוש:

הוא כעוס.

אלעזר שטרן:

נכון, אני כעוס. אני מסכים עם חבר הכנסת פרוש.

מאיר פרוש:

אני אומר את זה באמת.

אלעזר שטרן:

הצעתי את הניסוח 'ונמצא כלא מתאים'. עוזי דיין, אלוף במילואים, סגן הרמטכ"ל, אני הצעתי ניסוח אלטרנטיבי, ובלבד שלא נמצא מתאים לשירות קרבי או תומך לחימה.

שי טייב:

קודם כל הפנית את השאלות אליי, אני לא כתבתי את הסעיפים האלה. אני חושב שכולם יכולים לשרת בצה"ל, כולל התמונות היפות שראינו פה של השירות הביטחוני-אזרחי, של חבר'ה מהשב"כ, יכולים להיות גם בצה"ל, בצה"ל יש היום מגוון רחב מאוד של מסלולים, כולם מכירים ויודעים לצטט, כולל מסלולים לא במדים, התקדמות שהתחילה בקודק...

אלעזר שטרן:

מה אתה סבור שהם יכולים להיות?

שי טייב:

בצה"ל.

אלעזר שטרן:

אני רוצה לחדד את זה, לדעת שהבנתי נכון, שיש אנשים שנמצאים אצל ראובן שיכלו להיות לוחמים ותומכי לחימה?

שי טייב:

לא אמרתי עוד לוחם ותומך לחימה, אמרתי לשרת בצה"ל.

אלעזר שטרן:

לא, סליחה, שי.

שי טייב:

אני אענה לך.

אלעזר שטרן:

אני מחכה.

שי טייב:

יכולים לשרת בצה"ל ולשמור על החרדיות שלהם. כי זה מה שמונע מהם וכרגע הם הולכים לשירות האזרחי. תיכף אני אגיע לסוגיית הגילאים, כי אמר פה ראובן, אני ניהלתי את מי נכנס וגם קבענו מדיניות, לכן רוב האנשים שהלכו עד עכשיו הם מבוגרים. אבל בוא נניח שיש בחור צעיר וכן הלאה, הוא יכול לשרת בצה"ל והיום במצב הנוכחי יכ...

משה טור פז:

אז למה שזה לא יהיה בחוק?

שי טייב:

רגע, אני אומר. ובכל זאת אני חושב שנכון גם לקבע את זה כדי שזה לא יעמוד בפני מישהו שאומר רגע, למה לא שלחת את פלוני לשירות האזרחי? יכולת, ולא עמדת ביעדים. אז הנה התשובה שלי לשאלות שלך - - -

מירי פרנקל-שור:

דבר אחד קשה להבין בעמדה שלך, מצד אחד אתם אומרים שחסרים לכם חיילים, 12,000 חיילים בחלוקה מסוימת, לוחמים ותומכי לחימה, אתה מוסיף ואומר שכל אחד יכול לשרת בצה"ל, אני לא מצליחה להבין את העמדה שאתה מציג של צה"ל, מדוע אתם מסכימים להעביר חיילים לשירות האזרחי ביטחוני?

שי טייב:

אני לא אמרתי שאני מסכים - - -

מירי פרנקל-שור:

זה לא עניין של מסכים, אתה צריך לתת כאן עמדה שאני מבינה אותה שאתם כן מסכימים. בצד אחד אתה אומר שחסר לך חיילים, כולם יכולים להשתלב בשירות הצבאי, ומצד שני, להעלות אותם לגיל 21 - - -

ינון אזולאי:

ולהזכיר שיש כאלה מפה שהולכים למשטרה, במקום שהצבא ישלח. חלק גם יכול לתת וגם נותן מענה. זה מה שהוא אומר, זה ייתן לו מענה וזה יחסוך.

מירי פרנקל-שור:

אבל השאלה היא עקרונית, זה לא עניין של ניהול כוח האדם. אי אפשר לבוא ולומר יש לי צרכים מסוימים, 12,000 חיילים, ומצד שני גם להסכים לפתוח את שערי השירות האזרחי וגם להוריד את הגיל לגיל 21.

ינון אזולאי:

אבל אותם אלה לא מגיעים בסופו של דבר.

שרון ניר:

אדוני היושב ראש, אני יכולה להוסיף לשאלה של רח"ט תומכ"א?

מירי פרנקל-שור:

- - -

שי טייב:

אמרתי.

מירי פרנקל-שור:

לא, זה לא מה שאתה אומר.

שי טייב:

זה בדיוק מה שאמרתי עכשיו. אמרתי, קודם כל יש סעיף שעומד לנגד עינינו. אנחנו לא הסכמנו, אני מתייחס לסעיף. בתוך הסעיף הזה, כדי למצות אנשים ללוחמים אני מציע לא לקבל את גיל 19 וגיל 20 שכתוב פה - - -

מירי פרנקל-שור:

לא, אבל לא מדובר רק בלוחמים, מדובר בתומכי לחימה ועוד - - -

ינון אזולאי:

אבל הוא בעצמו יכול לא לקבל אותם, זו אחריות שלו.

שי טייב:

יש פה מדיניות - - -

מירי פרנקל-שור:

לא, צריך - - -

ינון אזולאי:

נותנים לו מדיניות, הוא מבצע את המדיניות, מה את רוצה ממנו?

מירי פרנקל-שור:

מה זה עניין של מדיניות?

ינון אזולאי:

הוא מתייחס כרגע למצב הקיים.

שי טייב:

אני מתייחס למה שכתוב ואני חושב שמה שכתוב פה, ה-19 ו-20, יביא לזה שאנשים שיכולים לשרת כלוחמים וכתומכי לחימה ביחידות קצה, לא נשואים, לא זה וכן הלאה, יימנע מהם בגלל הדבר הזה ולכן אני מציע להעלות את הגיל.

שרון ניר:

אוקיי, עכשיו זה ברור.

שי טייב:

מירי, את כל כך על זה שאת לא מקשיבה למה שאני אומר. 21 לנשואים ו-23 לרווקים, לא 21.

ינון אזולאי:

רק להזכיר שמי שקבע את הגילאים האלה זו הייתה ועדה מקצועית של משרד הביטחון שאז קבעה את זה.

ינון אזולאי:

סליחה, אבל אז הייתה ועדה מקצועית שדיברו על זה אותם אלה שלא הגיעו לצבא, ואותם אלה יכול להיות ש - - -

שרן מרים השכל:

הוועדה המקצועית הייתה לפני ה-7 באוקטובר?

ינון אזולאי:

עוד פעם, זה גם היום אחריות שלו להגיד כן או לא.

שרן מרים השכל:

אבל אחרי ה-7 באוקטובר אתה מבין מה צורכי צה"ל.

ינון אזולאי:

זה לא עניין לבוא לפה, לזרוק איזה משהו, תלכי למה שהיה פה קודם כל היום.

מירי פרנקל-שור:

ינון, לא יכול להיות שבסופו של דבר הוועדה הזו מתבקשת להאריך את השירות הסדיר ל-36 חודשים ואחר כך בצו המקצועות את שירות המילואים מגיל 40 ל-45 ו-49 כאשר אומר רח"ט תומכ"א שאפשר למצוא תפקיד ל כל חייל.

ינון אזולאי:

אבל יש עוד משהו שאנחנו לא רוצים אולי לשמוע, השירות האזרחי, אותם אלה שהולכים אליו כמעט בטוח שלא יגיעו לצבא, וגם רח"ט תומכ"א אומר שזה באחריותו להגיד שהוא לא רוצה אותם בשירות האזרחי, הוא לא מאפשר להם את זה, ואז יכול להיות שהם יבואו אליו לצבא.

היו"ר בועז ביסמוט:

שרון בזכות דיבור.

שרון ניר:

ברשותך, אני רוצה את כולנו להחזיר חזרה, אתם יודעים, עיניים על המטרה, אמרתי את זה היום כמה פעמים, עיניים על המטרה, המטרה שלנו לא לייצר שבילים עוקפים ללוחמים אלא קודם כל לשים את כל כובד משקלנו כדי למצות בסוף כמה שיותר לוחמים בגילאי 18 עד 23, שזה הגיל האפקטיבי פחות או יותר ללוחמים, בטח עובר 7 באוקטובר ש...

שי טייב:

למה מה שאמרתי עכשיו לא פוגע בול במה שאמרת?

שרון ניר:

כי אני מסתכלת על הסעיפים הכתובים והלא מחוקים באדום.

ינון אזולאי:

הוא אמר מה שהוא רוצה.

שי טייב:

את פונה אליי ומטיפה לי על מה שכתוב? אני אומר משהו אחר.

שרון ניר:

לא, אני אומרת את התייחסותי לעמדה שהציג אותה חבר הכנסת בועז ביסמוט - -

שי טייב:

אין בעיה, לא להגיד לי 'אדוני' כאילו אני אמרתי.

שרון ניר:

- - מתווה ביסמוט, מתווה ש"ס, מתווה אני כבר לא יודעת של מי זה, מתווה שמוצג על ידי יושב ראש הוועדה. אני לא מסתכלת על רח"ט תומכ"א.

ינון אזולאי:

בוא נגיד שאדוני זה היושב ראש.

יעקב אשר:

היושב ראש, אפשר שאלה?

שרון ניר:

אדוני, אני חושבת שכל מה שמחקת כאן באדום טעות, טעות מרה. זה בדיוק יצרת שביל עוקף לתפקידי לחימה. אני רוצה לומר דבר כזה, בשורה התחתונה אני חושבת שאנחנו צריכים להפעיל את כל כובד משקלנו על הציבור החרדי שיביא כמה שיותר לוחמים ותומכי לחימה, גיל 21, גיל 23, הסעיפים האלה כמו שהם מנוסחים, לא טוב, צריך לחזור ו...

יעקב אשר:

שאלה בעקבות גם הדברים של שי וגם של היועצת המשפטית. אלעזר דיבר מקודם על זה שבוחרים אנשים לתפקיד מסוים, הרי מי שבכל זאת בוחר איפה לשים אותו זה לא פינסקי, זה הצבא, בוחרים לתפקיד מסוים ויכול להיות שהוא יכול להיות קרבי או משהו כזה. שאלה מצוינת של אלעזר, ואחר כך שמענו את מה שאמרה היועצת המשפטית, ואני שואל...

מירי פרנקל-שור:

זו לא השאלה שמונחת כאן, השאלה שמונחת כאן לדיון היא האם השירות האזרחי הוא חלופה לשירות הצבאי, זו השאלה.

שרון ניר:

החייל החרדי כשהוא מתגייס לצבא גם הוא יעמוד בפני כבודו שיחליט אם הוא יהיה לוחם או ב-8200, אותו דבר.

יעקב אשר:

לא, את רק מפריעה. אני שתקתי כשדיברת. הנה תראה, ד-מו-קרט-יה. ישראל ביתנו.

שרון ניר:

מניסיוני - - -

יעקב אשר:

לא, שרון, לא. אני באמצע לדבר עם היועצת המשפטית ואת גם מסיטה לי את קו המחשבה. אני אומר, הסוגיה שנמצאת על השולחן אני יודע, ומה הסיבות שהיא נמצאת על השולחן, נכון שאנחנו לא אינטליגנטים אבל אני יודע, במקרה, מה שאני שאלתי זאת שאלה אחרת, בגלל שהסיבה למה זה על השולחן, שירות אזרחי או לא, הוא מסיבות אחרות למה...

שירה אמסילי:

אין בעיה, יעקב אשר, תעשו כולם מיון בבקו"ם והצבא יחליט עליכם, אבל אתם נמנעים מלמיין את החבר'ה שלכם.

היו"ר בועז ביסמוט:

גברתי, לצאת.

שירה אמסילי:

אמרתי הערה עניינית, זה לא היה הערת ביניים.

היו"ר בועז ביסמוט:

גברתי, לצאת.

שירה אמסילי:

סימנת אותי קודם.

היו"ר בועז ביסמוט:

לא, גברתי, לצאת.

שירה אמסילי:

אני יוצאת. האמת שכל כך משעמם שזה לא הפסד גדול.

היו"ר בועז ביסמוט:

בשם חבריי פה אני סולח לך ולא נפגע. שלום, גברתי, ואני מצטער שהיה לך משעמם, את היית מאוד מעניינת.

אלעזר שטרן:

אני אתייחס למה שחבר הכנסת יעקב אשר אמר וגם לתשובה שלך, לצה"ל אין את הפריבילגיה לשחרר את מי שבא לו. אין לו את הפריבילגיה לשלוח אנשים לשירות לאומי, יש מספר שמייחסים אותו בהיסטוריה של צה"ל שכאילו רבין נתן את האישור לצבא על סעיף אי התאמה 2.4, יש כאלה שאומרים שזה היה 2.7 - - -

מאיר פרוש:

אחוז או מה?

אלעזר שטרן:

אחוז. הצבא לא יכול לחרוג מזה בגלל המון דברים שיש בעניין הזה, משמעות של צבא העם, הנטל על המילואים לדוגמה, אתה תשחרר כמה שאתה רוצה, תיקח רק את הכי טובים ובסוף תגיד ששירות חובה הוא חמש שנים. יש כל מיני דברים שיש לזה משמעויות. התשובה לחבר הכנסת יעקב אשר היא שהצבא יכול להחליט בתוך הצבא מי הולך לאן. דרך א...

יעקב אשר:

אבל גם פה הוא מחליט.

מירי פרנקל-שור:

לא, לא, לא. נחדד את הנקודה הזאת.

היו"ר בועז ביסמוט:

תן למירי ותגיב.

מירי פרנקל-שור:

חבר הכנסת אשר, זו באמת שאלה של הסדר ראשוני של הכנסת. הכנסת צריכה לשרטט את גבולות הגזרה לצה"ל, האם אתה מעביר מלש"בים לשירות האזרחי או לא. זה לא שאלה של הצבא, זו הכרעה ערכית של הכנסת, זה מה שנקרא הסדר ראשוני.

יעקב אשר:

מירי, שתהיי בריאה, זה ודאי. בזה אני מסכים, פה אלעזר ואני, אנחנו נצטרך להחליט, זה מצוין. אבל הם באו לערער על זה בגלל התהליך, בגלל התוצאה של התהליך, פה אמרתי שבתוצאה של התהליך בסוף מי שהוא דלת היציאה או הכניסה, איך שתקראי לזה, זה אותו אחד שאתם סומכים עליו גם כשהוא עושה את זה כל יום.

מירי פרנקל-שור:

לא, דלת היציאה, אתה תחליט אם היא קיימת או לא.

יעקב אשר:

עוד פעם, הבנתי, אני רק נראה אחד שלא מבין.

מירי פרנקל-שור:

אם יוחלט, הכנסת תגיד - - -

יעקב אשר:

ברור, הוא דיבר על התהליך.

מירי פרנקל-שור:

אבל זו השאלה שעומדת.

איילת לוי נחום:

יש הבדל בין הרמה העקרונית לרמה הפרטנית.

יעקב אשר:

בדיוק.

איילת לוי נחום:

חבר הכנסת אשר מכוון לרמה הפרטנית.

יעקב אשר:

כי אלעזר טען ברמה הפרטנית, ובצדק מבחינתו, ואני עניתי על הרמה הזאת, זה הכול.

מירי פרנקל-שור:

אם הכנסת מאפשרת.

יעקב אשר:

ברור. אבל אנחנו יושבים פה כדי לאפשר או לא לאפשר. (היו"ר ינון אזולאי)

אלעזר שטרן:

א', אני חושב שיכול להיות –

יעקב אשר:

שאני צודק.

אלעזר שטרן:

לא, אל תלך כל כך רחוק.

יעקב אשר:

אלעזר, כבר הלכת בכיוון.

אלעזר שטרן:

א', יכול להיות שהגיע הזמן שיגידו לצבא מה הזכות שלו לתת פטורים, כמה. אולי שי יודע, יש לך מגבלה כמה אתה יכול לא לגייס על אי התאמה, על קב"א נמוך, או כמה שאתה רוצה אתה משחרר?

עוזי דיין:

אין לו, זה מה שהצבא קובע.

אלעזר שטרן:

לא נכון, אני לא בטוח.

עוזי דיין:

כן נכון.

שי טייב:

כשעושים הערכת גיוס עושים הערכה, כמה אנחנו מעריכים שלא יעמדו בסיפי הגיוס.

אלעזר שטרן:

אתה יודע שיש נשר בטירונות של 10%, אתה יכול להחליט מראש לא לגייס 12% מהמחזור?

שי טייב:

מה זה אני יכול להחליט מראש?

אלעזר שטרן:

אני שואל אותך אם אתה יכול.

שי טייב:

אני עומד קודם כל בפני הצורך שלי לגייס כמה שיותר ולהגדיל את הצבא ולאגף את המרחב. האם אני בין לקבוע 2.4% או 2.6% צריך נניח אישור? זה בסמכותי כרח"ט תומכ"א. אם עכשיו אני אגיד 10% כנראה שאני אצטרך להסביר למה אמרתי 10%. זה יש שכל ישר.

אלעזר שטרן:

היה פעם ראש אכ"א שאמר את המשפט הבא, אני לא רוצה לגייס לצה"ל כאלה שאנחנו צריכים להשקיע בהם יותר משהם ישקיעו בנו חזרה. אני כמובן התנגדתי מאוד לעניין הזה.

שי טייב:

אנחנו משקיעים הרבה במלש"בים.

אלעזר שטרן:

וגם אמרתי לאותו ראש אכ"א שזו לא זכותו, כיוון שעל פניו יש חיילים בצה"ל שאנחנו יודעים שהצבא משקיע בהם - - -

יעקב אשר:

נערי רפול.

אלעזר שטרן:

לדוגמה, מכיוון שהצבא מסתכל גם על טובת המדינה, לא רק על טובתו.

שי טייב:

הם חיילים אפקטיביים. בן אדם לפעמים צריך עזרה בכניסה, אבל הם חיילים אפקטיביים.

אלעזר שטרן:

מאה אחוז. אחרי שאמרנו את זה אני חושב שכדי שנוכל להישיר מבט לשורות האלה ושהם לא יהיו סופר נוזליות וכשכתוב שם 'לאחר שבחן' זה כלום, מה זה לאחר שבחן? כל אחד אתה בוחן, אין גבולות לכמה שאתה בוחן.

יעקב אשר:

אמרה לך היועצת המשפטית מה הפירוש 'לאחר שבחן'.

אלעזר שטרן:

מה הפירוש?

יעקב אשר:

את אמרת מקודם שהמילים 'לאחר שבחן' - - -

מירי פרנקל-שור:

לאחר שבחן, תסביר אתה מה - - -

יעקב אשר:

לא, את הסברת מקודם, אני שמעתי אותך, את אמרת הוא בחן ומצא את מה שהוא צריך לראות.

מירי פרנקל-שור:

הוא עשה את כל התהליך והגיע למסקנה שאין לו מה לעשות בצה"ל. זה מה שאני מבינה.

יעקב אשר:

יפה, צריך לכתוב את זה כאילו? את הסברת שזה המסלול.

מירי פרנקל-שור:

זה מה שאנחנו מבינים.

יעקב אשר:

גם אני חושב ככה.

אלעזר שטרן:

התשובה שקיבלתי מתת אלוף שי טייב על זה שהפתרון לכאלה שהם אולי כן יתאימו להיות קרבי, איך נתמודד עם זה מול הסעיף שכתוב 'לאחר שבחן'? נעלה את הגיל ואם נעלה את הגיל, נכון שאנחנו מגבירים את הסיכוי להיות קרבי בגיל 21 או 23, תלוי נשוי או לא נשוי, אבל זה כאילו בא לענות על זה שלאחר שבחן. מה שאני אומר, אנחנו יו...

מירי פרנקל-שור:

אני מסכימה איתך.

אלעזר שטרן:

ולכן מה שצריך להיות כתוב בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים שלאחר שבחן ומצא שאינם יכולים לשרת בצה"ל לפחות בתפקידי לחימה ותומכי לחימה, אני לא מדבר על דברים אחרים, נגיד שאותם הוא יוכל להפנות ולא רק 'לאחר שבחן'. תודה. (היו"ר בועז ביסמוט)

משה טור פז:

יש לי שתי שאלות לשי טייב, אבל אני מודה שגם אחרי הפינג פונג פה בין מירי ואלעזר ויעקב, לא ברורות לי כמה נקודות לפני כן. ראשית, אם הבנתי את עמדתכם נכון, שי, אתה חושב שבהינתן שיש דבר כזה שירות לאומי אזרחי, המספרים 19 ו-20 בחוק הם לא המספרים הנכונים ואתה היית משנה ל-21 ו-23. אבל האם עמדתך המקצועית כצה"ל ...

שי טייב:

אני חושב שעניתי על זה קודם. האינטרס שלי זה להגדיל את מספר המשרתים בצה"ל ועניתי קודם שבאופן שבו זה מנוסח עכשיו שאין הקשר בין זה שיותר אנשים הלכו לשירות האזרחי ביטחוני ובתמורה לזה פחות אנשים צה"ל הצליח לשלוח, זה לא משרת את ה - - -

משה טור פז:

המשמעות של לא משרת, היועצת המשפטית כבר הביעה את דעתה בכתב, אני מבין שגם לעמדתך כלילת ה-10% האלה בחוק לא משרתת את תכלית החוק כמו שאתה מבין אותו.

שי טייב:

לא משרתת את עניין תוספת החיילים לצה"ל, בלי המשלים של זה שדיברתי עליו קודם וחבר הכנסת סולומון הסביר אותו יותר טוב ממני.

יעקב אשר:

אבל האם זה תורם לתהליך? אתה מגייס, אתה - - -

משה טור פז:

הוא לא אחראי לתהליך.

יעקב אשר:

אה, הוא לא אחראי לתהליך? הבנתי, הוא רק צריך לצאת ידי חובה הריני מגייס, לא הצלחתי, תודה רבה, שלום.

משה טור פז:

לא, הוא אחראי לצה"ל, זה מה שאני אומר.

יעקב אשר:

נגמר, אות מתה. זה מה שאתה רוצה הרי, לא?

משה טור פז:

לא, ממש לא.

יעקב אשר:

ודאי שכן. רק את זה אתה רוצה.

משה טור פז:

תודה, יש לי דובר חדש.

יעקב אשר:

ומוכשר אגב.

משה טור פז:

זה אני אקבע.

אתי פרץ:

וצנוע.

יעקב אשר:

גם צנוע.

משה טור פז:

לאחר שבחן את הצבתו בשירות סדיר, אתה יכול לפרט איך אתה בוחן את אפשרויות ההצבה? כלומר יש פה כל מיני תהליכים שאתה עושה, מה הקריטריונים העיקריים שלך לבחון אפשרות הצבה?

שי טייב:

אני מנסה להבין האם אנחנו יצרנו מסלולים שהם מסלולים רלוונטיים וגם דומים. הרי חלק מהאנשים הולכים למקומות שיש לידם חיילים, אפשר גם לשים אותם בצורה כזו. אנחנו פעלנו בהקשר הזה עד כה באיזה מתכונת של עד כמה אנחנו שמים. האם הבחינה היא בחינה אמפירית מוחלטת? היא לא בהכרח בחינה אמפירית מוחלטת, היא בחינה שאנחנו...

אלעזר שטרן:

הוא עובר מיון מלא?

שי טייב:

לא יודע לענות על זה?

אלעזר שטרן:

איך זה? אז איך 'לאחר שבחן'? איך אתה יודע אם הוא לא עבר מיון מלא?

שי טייב:

אני מדבר על המסלולים שאני מציע, עוד לפני לאיזה מסלול הוא מתאים אני פותח את כל המסלולים הרלוונטיים.

אלעזר שטרן:

לא, כשכתוב 'לאחר שבחן את כל אפשרויות הצבתו בשירות סדיר', אני שואל, הרי 'שבחן את כל האפשרויות' הוא מוכרח לעבור צו ראשון, קב"א, דפ"ר, כושר, מבחן בריאותי.

מירי פרנקל-שור:

באופן עקרוני כן מוצע בהצעת החוק שהוא צריך לעבור בהתאם להוראות סעיף 3 ו-5 את כל התהליך.

עוזי דיין:

הוא בחן והחליט. אל תנסו למשטר דבר שאי אפשר למשטר אותו.

משה טור פז:

ביחס למה שהעירה קודם ענבר גיטי, בסעיף 26ח(ג) מדובר על מי ששירת וניתן לו אישור על השלמת השירות. כרגע המצב בחוק הנוכחי והוזכר כאן, בצדק, שיש כאן גם אפליה וגם שוני לעומת מה שקורה בארצות אחרות, כי אנחנו נותנים פה מסלול של 24 חודשים אל מול שירות שהוא 32 ויכול להיות שהממשלה תרצה להאריך אותו, אתם מבקשים לה...

שי טייב:

אני חושב שככלל קודם כל שירות ביטחוני אזרחי לא שווה ערך לשירות צבאי, זה ברור בעצם המהות. מירי הגדירה את זה קודם טוב מאוד. כל מקום שבו דווקא ההקלה או ההטבה, איך שתקרא לזה, הולכת לטובת השירות הצבאי זה יכול לשרת את העניין הזה, זה ברור.

משה טור פז:

עוד שאלה. דיבר על זה חבר הכנסת בוארון קודם ולא שמעתי את התייחסותך לעניין, כי אחד הדברים שבהם השירות האזרחי-ביטחוני מפלה בו לטובה זה אי ההימצאות של מילואים. אם יקרה, מה שאני חושב שלא יקרה, אבל נגיד שיקרה, והחוק הזה יעבור עם השירות האזרחי-ביטחוני, האם אתם תרצו בכך שתהיה לכם אפשרות לעשות הכשרה ל-10% הא...

יעקב אשר:

הוא יכול לסגור את זה איתו, אם הם יכולים לשנות את זה.

משה טור פז:

אבל אני רוצה שזה יהיה בחוק.

שי טייב:

אני אחלק את זה לשניים. אם הכוונה פה למילואים שהוא עושה באותו גוף שבו הוא עשה את השירות האזרחי אז מן הסתם - - -

יעקב אשר:

להכשיר אותו.

שי טייב:

כן, ואמרתי את זה לפני שני דיונים, כי נשאלתי את השאלה הזו, שאנחנו מסוגלים לקרוא לאנשים בחזרה, לעשות להם הכשרות כמו ההכשרות שעשינו, מי שמכיר הלכה למעשה, שלושה שבועות שהופך אותם לרובאי 03, מכניס לכיתות כוננות, מכניס למקומות כמו אלו"גים, מדרגה אחת, מה שנקרא לא מצריכים רובאות 05 וככה למצות אותם.

מירי פרנקל-שור:

זה יהיה תנאי לשירות האזרחי?

שי טייב:

אני מציע שכמו שנאמר פה, הפוקד יהיה רשאי, כי בסוף זה גם תלוי באיזה משימות.

משה טור פז:

אבל כדאי לכתוב את זה בחוק אם כך.

אלעזר שטרן:

אבל, שי, אם אתה שם אותו עכשיו יחד עם חיילים נגיד בקריה וחייל בקריה בגלל שהוא עשה רובאי 02 יכול להשתתף בשמירות מחנה, יש לו תורנות, שם לפעמים לוקחים אותם גם לתגבור יישובים באיו"ש. אני מבין שאותו אחד, בגלל שאתה אומר לי אולי אני פעם אעשה לו הכשרה כשהוא יגיע למילואים, אני אומר שאם אתה עושה לו את ההכשרה ע...

יעקב בליטשטיין:

איך אתה עושה לו הכשרה אם הוא לא חייל, אלעזר?

אלעזר שטרן:

תעשה אותו חייל, זה בדיוק העניין. איך אתה יכול לעשות לו אחר כך?

יעקב בליטשטיין:

מה שאתה אומר זה בוא תגייס אותו, אבל הוא לא מתגייס.

יעקב אשר:

זה במילים אחרות הוא לא רוצה שירות אזרחי-ביטחוני, מהבוקר הוא אומר את זה ומותר לו להגיד את זה.

יעקב בליטשטיין:

מירי, אי אפשר לעשות הכשרה למישהו שלא התחייל, מה אתה רוצה עכשיו? מה שאתה אומר, אתה אומר: בוא נחייל אותו.

אלעזר שטרן:

אבל הוא דיבר, מה אתה רוצה ממני? קובי, מה קרה לך? אתה לא מבין? אני מדבר עברית.

יעקב בליטשטיין:

אני גם מדבר עברית. איך הוא יכול לעשות 02 אם הוא לא מתחייל?

אלעזר שטרן:

אז שיתחייל.

יעקב בליטשטיין:

אז הגעת לנקודה.

אלעזר שטרן:

אבל הוא אמר את זה שהוא יעשה, אז למה הוא אומר שהוא יעשה 02?

שי טייב:

אני רק רוצה לסכם את הדבר הזה, יהיה אפשר אם יוחלט לעשות את הדבר הזה, טירונות והכשרה ולשלב אותו במערך המילואים, כמו שהרבה משתלבים אחרי שהם כבר בפטור וכן הלאה. יש פה תמיד איזה חשיבה כזאת שזה אוטומטית יחליף חייל מילואים, צריך להגיד, לא כל חייל מילואים מחליף כל חייל מילואים. בוא נשים את זה בפרופורציה.

משה טור פז:

אדוני יושב הראש, האם זה בסדר שהוא ימסור את המספרים עכשיו?

היו"ר בועז ביסמוט:

הוא ימסור, אני אגיד לו מתי. אלון שוסטר, בבקשה. אלון שוסטר עוד לא דיבר, אז לא להפריע לו.

אלון שוסטר:

שלום לכולם. הוא שמע, בדרך לירושלים, דיון רציני, אנשים רציניים. אני חושב שאנחנו נוגעים בלפחות מחלק מליבת הסוגיה. הדבר העיקרי שאני רוצה לומר זה שברור שהשירות האזרחי-ביטחוני עם היחידות הביטחוניות, יחידות הסמך, ראש הממשלה, משטרה, בט"פ וכו', הוא עניין נחוץ ורציני וחשוב והוא מרכיב בתוך מתווה שירות כולל. מ...

ינון אזולאי:

זה לא נכון, זה לא סלע מחלוקת. מי שלומד בישיבה, מי שלא לומד - - -

אלון שוסטר:

זה צריך לבדוק בצורה מאוד מדוקדקת מה זה נקרא לא לומד בישיבה וכו'. אני לא צללתי לפרטי הפרטים, אבל אני סמוך ובטוח שאתם עושים את זה, כולם צריכים להגיע למאגר, לארנה, לכיכר העיר ששם מתגייסים עם קדימות לצה"ל. אם זה מה שכתוב כאן, בסדר. מהניסוחים או מניסוחי הניסוחים אני מבין שיש יותר מדי חופש פעולה, חופש הכר...

היו"ר בועז ביסמוט:

הדברים ברורים.

יעקב אשר:

שאלה, שי, ברשותך, כדי שנבין מה עומד על השולחן, כמו שאומרת היועצת המשפטית. מה שאני לא שואל, אלא מתעניין, זה נראה לי הדבר ההגיוני, שבסוף בשיקול הדעת, גם היום כשזה עובד היום בשירות אזרחי-ביטחוני - - -

שרון ניר:

יעקב לא התייחס כבר לסעיף הזה? לפני חצי דקה הוא התייחס לאותו סעיף.

היו"ר בועז ביסמוט:

לא, הוא לא התייחס לסעיף, הוא בא להעלות לך את הסעיף.

יעקב אשר:

איך היא לא מפריעה לי. אני יושב לידה, מסביר לה כל הזמן את החוק ועכשיו ככה היא –

היו"ר בועז ביסמוט:

בבקשה, קדימה, יעקב.

יעקב אשר:

מהתחלה. הרי בסופו של דבר שיקול הדעת של הצבא, של מישהו בשב"כ או במקומות אחרים, ביטחוני אני מדבר, הוא שיקול דעת שבסוף הצבא צריך להחליט. זאת אומרת מאוד יכול להיות שבמקביל, לא חייב להיות אחד לאחד, זה גם תלוי בפיקים, יש תקופות שהשב"כ צריך עכשיו גיוס גדול יותר ואז הוא בא לצבא, עוד לפני שפינסקי מגיע אליך א...

שרון ניר:

לא.

יעקב אשר:

הנה. נראה אותך בישיבת סיעה ליד ליברמן עושה את זה. נראה אותך פעם אחת נכנסת לדברים שלו באמצע, נראה אותך.

אלון שוסטר:

אל תערב עניינים של פיקוח נפש.

יעקב אשר:

זה כבר גובל בחוצפה, שרון, ואני מעריך אותך ואת יודעת שאני מעריך אותך. זה לא יכול להיות, האוזניים שלכם לא שומעות שאלות אפילו? סליחה, לא התכוונתי באופן אישי, אני מאוד מכבד והיא יודעת את זה.

שרון ניר:

לא, זה בסדר. אדוני היושב ראש אמר שיש לך 40 דקות, אני כבר ספרתי 20, אבל אני בסבלנות רבה.

יעקב אשר:

עוד פעם רואים שלא למדת ליבה. איך הגעת ל-20?

שרון ניר:

ממתינה. דיברת 20 דקות, יש לך עוד 20 דקות.

יעקב אשר:

אבל אני אתחיל מהתחלה.

ינון אזולאי:

שרון, את ה-20 דקות שלי תיקחי את.

יעקב אשר:

אני מסתכל על שי, אבל מדבר גם לצוות הוועדה, לנו לעצמנו, אדוני, כי מזכירים לנו שאנחנו צריכים לקבל הכרעה על העניין הזה, אנחנו צריכים לקבל את ההכרעה וצריך להבין את ההיגיון שבה. אני שואל האם חלק משיקול הדעת שלכם כשאתם מציבים אנשים, יכול להיות שזה בעצם חוסך שימוש בחיילים אחרים שהתגייסו כדת וכדין והלכו למס...

אלעזר שטרן:

שרון, רציתי להודות לך, את מוציאה אותי טוב ליד יעקב אשר.

שרון ניר:

40 דקות. אני ספרתי כמה פעמים הוא מתייחס ל-26ח, אני אוציא את הקלטות כדי לוודא שאני צודקת, כי זו שעת לילה מאוחרת.

רק אפשר לענות לחבר הכנסת יעקב אשר אם אתם רוצים. התשובות ידועות, אפשר לענות לחבר הכנסת אשר, אנחנו יודעים את התשובות לשאלה שלך.

דברי דובר/ת #938 | 23 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

אני יודעת את התשובה לשאלה שלך, אם אתה רוצה.

דברי דובר/ת #940 | 9 מילים

◂ 6 הפסקות — לחצו להצגה

אני הקורבן הראשון של הניסיונות הקודמים.

דברי דובר/ת #947 | 6 מילים

פרוטוקול 502 — 2025-12-09 (1 דברי דובר/ת)

אבל אתם אומרים חברת לומדים, אז איך זה חברת לומדים ועובדים?

דברי דובר/ת #302 | 11 מילים

פרוטוקול 518 — 2025-12-23 (24 דברי דובר/ת)

שמי ענבר הרוש גיטי, אני ממובילי מפלגת "ישר" עם גדי אייזנקוט.

דברי דובר/ת #273 | 11 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

תודה. אז אני גם הייתי מנכ"לית "אחריי", גם הקמתי הרבה מאוד פרויקטים לגיוס חרדים וגם הייתי מנהלת מתווה השירות במשרד הביטחון. אני רוצה להתייחס לסעיף עצמו. תשמעו, מה הסיפור? הסיפור זה להיות מסוגלים להבחין בין מי לומד תורה לבין מי שאינו לומד תורה. לשיטת החוק, על פניו מי שלומד תורה צריך לקבל את מעמד תורתו אומנותו ומי שלא צריך לשרת. עכשיו, את זה אומרים גם חלק מחברי הכנסת החרדים, לא אומרים את זה גדולי הדור. מה שהחוק הזה אומר, הוא אומר ששר הביטחון יידע לתת את הפטור למי שתורתו באמת אומנותו. אבל החוק לא מאפשר לשר הביטחון לדעת מי לומד ומי לא לומד. יש שתי דרכים לדעת מי לומד: אחת שלא נמצאת בחוק הזה, ואני מבינה שחברי הכנסת דורשים להעיף את זה מהחוק, וזה טביעת האצבע. כי כאילו זה מבזה. אני לא יודעת למה אומרים שזה מבזה, אבל כך אומרים, שזה מבזה. אני מפנה את תשומת לב בוועדה שאומת ההייטק במדינת ישראל, יש לה מערכות מידע מאוד מתוחכמות. יש במשרד ראש הממשלה ארגון שקוראים לו המועצה הלאומית לכלכלה, שעשה מחקר מאוד חשוב ובמחקר הזה הוא לקח נתונים מינהליים. נתונים מינהליים זה לא מדגם. זה לא לקחת 500 או 400 וכו'. הוא לקחת את תעודות הזהות שרשומות במשרד החינוך, שמאוד קשה להבין את המידע שם, לגבי צעירים חרדים. הוא פשוט הצליב אותם מול נתונים מינהליים שמצויים בארגונים השונים של מדינת ישראל: הביטוח הלאומי, ההשכלה הגבוהה וכו'. אז הפלא ופלא, בלחיצת כפתור הוא רואה את כל הנתונים על כל הצעירים החרדים שרשומים בישיבות. ומה אנחנו מגלים שם? אנחנו מגלים כמה באמת מקיימים את הרעיון שממשיך את רבותנו, אני בעד להמשיך את רעיון רבותנו, את החזון איש על חברת הלומדים, שהיא באמת לומדים שלושה סדרים ביום. ושם אנחנו מגלים שעל גילאי 25 עד 34 אנחנו ב-29% והמגמה יורדת. אני ביקשתי מהמועצה הלאומית לכלכלה, ואני חושבת שזה המינימום שהוועדה הזאת יכולה לעשות, את הנתונים לגבי בני 18 עד 26. לפי החוק הזה. אבל את הנתונים האלה לא נותנים. למה? זה בלחיצת כפתור, זה קיים במשרד ראש הממשלה, במועצה הלאומית לכלכלה, לפי תעודת זהות. אז ההצעה שלי, לא צריך, חבר'ה, לא צריך, כואב טביעת האצבע? לא צריך. אפשר לבנות מערכת בלחיצת כפתור. צה"ל יידע בגיל 18, בגיל 19, בגיל 20-21 ועד גיל 26, מי כבר לא בישיבה או מי עושה במקביל לישיבה עוד כל מיני דברים. והבן אדם הזה יכול למחרת לקבל צו גיוס.

דברי דובר/ת #275 | 379 מילים

◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה

אני אומרת, גם אם הולכים לשיטת החוק הזה ומבקשים לאפשר ללומדי התורה באמת ללמוד תורה, שר הביטחון כאן אמור לדעת מתוך 100,000 הלומדים מיהם לומדי תורה. עכשיו, מי הרגולציה שהחוק ממנה על הדבר הזה? ועד ראשי הישיבות. אז אני זכיתי להיות במשרדי ועד ראשי הישיבות כמה פעמים והתקבלתי באהדה והרב שפירא הוא רב מקסים והוא אדם טוב, כיבד אותנו תמיד בצ'ולנט וכל מיני עניינים. אחלה, זה מקסים. שאלתי אותו 'הרב, איך אתה יודע', ככה פתקים יש על השולחן, כן? ככה פתקים של ההצהרה, שזה מה שנדרש בחור ישיבה בשביל לקבל פטור. לא בחור ישיבה, בוגר חינוך חרדי. הוא מביא את הפתק מהישיבה.

דברי דובר/ת #278 | 102 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

אוקיי, תלמיד ישיבה. שאלתי את הרב, 'הרב כבודו, איך אתה' - - -

דברי דובר/ת #280 | 13 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

'איך אתה יודע', אני רוצה להסביר.

דברי דובר/ת #282 | 6 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

רגע שטרן. 'איך אתה יודע שמכל הפתקים האלה שבאמת הם לומדים?' ציפיתי שהוא יגיד לי יש לנו מערכת מידע, יש לנו זה. ובאמת יש מערכת מידע. הוא אמר לי הרב 'את רואה את האיש הזה שיושב בסוף המסדרון?' אמרתי לו 'כן'. אז הוא אמר 'הוא יודע'. ואז ביקשתי מהרב, אמרתי לו 'תשמע, ועד הישיבות, הרי אתם', הוא מאוד התגאה בזה שהוא מאשר פטור רק למי שתורתו באמת אומנותו. ואז אמרתי לו 'תשמע, שנה שעברה יש כשאלה שהורדתם ממעמד שנה שעברה והשנה לא חידשתם, כי אתם יודעים שהם לא הלכו'. הוא אמר 'נכון'. אמרתי 'אפשר לקבל את הרשימה? בוא, אני אתן אותה לצה"ל וצה"ל יוציא צווי גיוס'. עד היום הרשימה לא הגיעה. החוק הזה עובד על שימור האוטונומיה החרדית. הסעיף הזה מה שהוא עושה זה שהוא מאפשר לאלפי אנשים שהם גזברי עמותות, כי זה הרי מורשי חתימה. מה זה מורשה חתימה בעמותה? זה מי שחותם על הצ'קים. אז גזברים של עמותות, אלפי עמותות, מקבלים את האפשרות לתת פטור בלי שמדינת ישראל בכלל יודעת מיהם. פעם אחרי פעם אחרי פעם. זה מה שהסעיף הזה עושה. וזה כואב. זה כואב.

דברי דובר/ת #284 | 177 מילים

◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה

אבל תבדוק אותי, היא הוצגה מזמן.

דברי דובר/ת #290 | 6 מילים

◂ 163 הפסקות — לחצו להצגה

אפשר להגיד שצריך לבטל אותו.

דברי דובר/ת #454 | 5 מילים

◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה

נכון, נכון.

דברי דובר/ת #458 | 2 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

אני הראשונה שאמרתי.

דברי דובר/ת #460 | 3 מילים

◂ 422 הפסקות — לחצו להצגה

הם מצטברים.

דברי דובר/ת #883 | 2 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

אבל מוגבלת, אל תשכח.

דברי דובר/ת #885 | 4 מילים

◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה

זה חייב להיות בחקיקה.

דברי דובר/ת #891 | 4 מילים

◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה

במספרים, שזה יותר גרוע.

דברי דובר/ת #896 | 4 מילים

◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה

הרב, זה עצוב מאוד.

דברי דובר/ת #900 | 4 מילים

◂ 287 הפסקות — לחצו להצגה

בבקשה, אני אשמח להגיד שחרדים ליטאים - - -

דברי דובר/ת #1188 | 9 מילים

◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה

הוא ביקש ממני להגיד.

דברי דובר/ת #1191 | 4 מילים

◂ 70 הפסקות — לחצו להצגה

זה רק לחרדים.

דברי דובר/ת #1262 | 3 מילים

◂ 10 הפסקות — לחצו להצגה

לא, זה לא נקרא שלמדת תורה באמת פשוט.

דברי דובר/ת #1273 | 8 מילים

◂ 18 הפסקות — לחצו להצגה

למה שיהיה בין הזמנים?

דברי דובר/ת #1292 | 4 מילים

◂ 63 הפסקות — לחצו להצגה

שהחרדים שווים יותר, זה ההבדל.

דברי דובר/ת #1356 | 5 מילים

◂ 128 הפסקות — לחצו להצגה

אבל זה לא אוניברסיטה, זה השירות.

דברי דובר/ת #1485 | 6 מילים

◂ 6 הפסקות — לחצו להצגה

יש מבחנים לעתודאים, פה לא רוצים מבחנים, לא רוצים אצבע.

דברי דובר/ת #1492 | 10 מילים

◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה

אתם רוצים לכולם.

דברי דובר/ת #1495 | 3 מילים

פרוטוקול 554 — 2026-01-27 (1 דברי דובר/ת)

יוסי לוי צודק ובוא נסביר את העניין. באמת יש בריכה של 104,000 צעירים חרדים בגיל 18 עד 26. אם כל שנה במשך שמונה שנים כמספר השנתונים מצליחים לגייס 50 אחוזים משנתון, מגיעים בסך הכול ל-50 אחוזים מהבריכה. זה שזאת המתמטיקה, זה בוודאי לא אומר שזה מה שיקרה בחוק הזה אבל זאת המתמטיקה שמאחורי זה.

דברי דובר/ת #398 | 54 מילים

פרוטוקול 555 — 2026-01-27 (7 דברי דובר/ת)

אני לא אתייחס לדברים שאמרת.

דברי דובר/ת #501 | 5 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

אני מאוד לא מסכימה כמובן וכו', אבל אני לא רוצה להתייחס לזה כי אני רוצה להגיד משהו אחר. יש פה כבר 85 דיונים, אנחנו סופרים אותם כל היום.

דברי דובר/ת #503 | 28 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

בסדר, אבל אני רוצה משהו אחר. לטובת הוועדה הזו, ואני רוצה לפנות לאבות ולאחים השכולים, הדבר הטוב שקורה לנו כחברה ישראלית זה שכל כך הרבה אנשים מבינים איך באמת צריך להיראות השירות בישראל. אתה מהנדס בכלל, אתה לא כתבת חוקי שירות, אני כתבתי כל מיני ואני עסקתי בגיוס חרדים המון שנים, אבל אתה מבין את החוק שאני כתבתי יותר טוב ממני. אני כל כך גאה ושמחה שלפחות יש כאן במה שבה מתפתחת מחדש הברית ששכחנו אותה, זו ברית המשרתים שהיא הקימה את המדינה הזו. ותיכף זה יקרה ותהיה ממשלה חדשה ויהיה חוק נכון שהוא בדיוק החוק שאתה תיארת ובעזרת ה' הכול יסתדר. זה לפחות הדבר זה, אני רוצה להגיד לחיוב לאופוזיציה, יש פה המון תקווה וברוך ה' אנחנו עוד נעשה את זה. עכשיו אני רוצה להגיד לעניין החוק עצמו ולסעיפים. מה המטרה של הסעיפים האלה, חבר הכנסת ביסמוט? לנסות להגיע למצב שהיעדים אכן מתממשים, נכון? זה בכלל לא משנה אם זה 50% או 60%, זה כל הכוונה. אני רוצה לשאול את שי ואת אודי, תגידו, חבר'ה, מי יביא לכם את החרדים האלה? מי יביא אותם? מי יביא את החיילים החרדים? הרי כל החוק הזה סובב סביב אותה בעיה שאין את אותו הגוף שתפקידו להביא אותם. יש את הגוף שאולי אולי תפקידו לפקח שהם בישיבות, גם זה בקושי, אבל מי אמור להביא אותם? שי טייב לא פה, חבל. אתם יודעים שההתפתחות בכמות החרדים שכן מגיעה לצה"ל, הגדילה הזאת שאנחנו מתפארים בה, אתם יודעים ממה היא נובעת? 95% מהחרדים שיגיעו לצה"ל שהם לא במסלולים כלל צה"ליים אלא הם במסלולים החרדיים שמתפתחים, 95% הם תוצאה של איזה שהוא ארגון חברתי שהלך להביא אותם. ישיבות הסדר, מכינות, מישהו, היה איזה רכז שפילנתרופיה שילמה לו כסף, אני יודעת כי אני גייסתי את הפילנתרופיה הזאת, והם הלכו והביאו את החרדים האלה, קודקוד ו'לעבדה' ומעלות צור וישיבות ההסדר ולכל דבר שהביא צעירים חרדים יש פילנתרופ ששם שם כסף וארגון חברתי, שאני כנראה הקמתי אותו באיזה שהוא אופן, שהלך להביא את החרדים האלה. כבר היום כל הכלים שנמצאים בחוק הזה מופעלים, כבר הופעלו הסנקציות, יש צווי גיוס, נלקחו המעונות ואין כסף בישיבות, כל הסנקציות שהחוק הזה מציע בעצם בוצעו והדבר הזה לא מביא לגידול בכמות החרדים. ואז יגיד לי חבר הכנסת ינון אזולאי, כי אין הסכמה, אבל גם אין הסכמה ולא תהיה הסכמה. ולכן אני שמחה שיותר ויותר אנשים במדינת ישראל מבינים את המנגנון ואת האירוע ולכן יש לי תקווה גדולה שעוד כמה חודשים, עוד קצת, אנחנו נגיע לשם, ואתם המילואימניקים תקבלו את מה שמגיע לכם.

דברי דובר/ת #505 | 398 מילים

◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה

עם גדי איזנקוט.

דברי דובר/ת #508 | 3 מילים

◂ 6 הפסקות — לחצו להצגה

זה אודי דרור.

דברי דובר/ת #515 | 3 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

היו רק שלוש עד המלחמה, הם לא הצליחו לקום.

דברי דובר/ת #517 | 9 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

אני יודעת והיה מאוד קשה.

דברי דובר/ת #519 | 5 מילים